על הקשר בין החיים המודרניים להפרעות הקשב והריכוז
עד המהפכה התעשייתית והמעבר לצורת החיים המודרניים הילדים בילו את מרבית זמנם במשחק וחוויה משותפים. הלמידה נעשתה בצורה התנסותית דרך קשר בלתי אמצעי עם הנושא הנלמד, שהיה, במרבית המקרים, בעל ערך תפקודי וערכי לילד, למשפחות ולקהילתם (מקצוע, מלאכה או אומנות). המעבר לחיים בעיר והמצאת בית הספר צמצמה דרך חיים זו ואיתה את השימוש בשפות הדמיון והיצירה, הרגש, התקשרות החברתית (שהפכו לסלולאריות וממחושבות...) וכמובן שאת השימוש בגוף, בספונטאניות ובמשחק. וויניקוט, אחד מאבותיו הבולטים של הטיפול בילדים והתרפיה במשחק כותב על חשיבות החוויה והמשחק להתפתחותו התקינה של הילד, שיהפוך כרבות הימים למבוגר... הוא כותב:" המשחק הוא-הוא היסוד האוניברסאלי והוא השייך לתחום הבריאות. משחק מסייע לגדילה ולפיכך לבריאות, משחק מוליך ליחסי קבוצה... במשחק ובמשחק בלבד, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה, ורק בהיותו יצירתי מגלה היחיד את העצמי" (וויניקוט, 1996.ע"מ 69-80).

ההתפתחות הטכנולוגית הרחיקה אותנו מהגוף ומהאינטואיציה, מ"החוויה". מחיים בשבט החי בקרבה לטבע, שהלימוד בו מושתת על עשייה פיזית משותפות שעוברת מאב לבן, עברנו ללמידה ווירטואלית, קוגניטיבית וורבאלית בחדר. מדרך חיים שבה לגוף יש תפקיד ושימוש מרכזי: בצייד, בחקלאות ובמלאכות הבית עברנו לצורת חיים המצמצמת את תפקידי ומקום הגוף, האינטואציה והדמיון (Berger 2007).

ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נחשבים לילדים יצירתיים מאד, ספונטאניים ובעלי יכולות גופניות גבוהות. סביר להניח כי בסביבה השבטית היו ילדים אילו "המוצלחים יותר", בעלי קישורי הציד וזיהוי חיית הטרף, או במילים אחרות, בעלי קישורי וההתמודדות היעילים ביותר. סביר להניח גם כי במקרים רבים היו כישורים אילו, בנוסף לכריזמה המפותחת שלהם ויכולת האלתור שלהם ממקמים אותם היטב בחברה ואף עוזרים להם לקחת ולכהן בתפקידי מפתח ומנהיגות ספציפיים.
האם יתכן כי הפרעות קשב וריכוז כמו גם ליקויי למידה שונים והפרעות התנהגות מגוונות הם תוצר של דרך החיים המודרנית? האם יתכן כי הקשיים הרגשיים וחלק מהפרעות ההתנהגות של ילדי "הקשב והריכוז" קשורים בקצב החיים ודרך הלמידה המקובלים היום? האם יתכן כי עצם הכניסה לכיתה ולחדר, הישיבה המרובה על הכיסא והדרישה "לשבת בשקט" כמו גם הדגש המושם על חשיבה לינארית ולוגית (ולא אסוציאטיבי) אינם מותאמים לילדים אילו? האם יתכן כי ילדים אילו שומרים בעצם על חלק מהאיכויות הטבעיות שלנו?

מערכת החינוך והפרעות הקשב והריכוז

עובדה מעניינית היא כי ילדי ה"קשב והריכוז "פורחים" בדרך כלל במסגרות החינוך הלא פורמאליות, כגון תנועות הנוער, חוגי הדרמה והספורט משרד החינוך, אילו שמדגישות את החוויה והיצירה ונותנות מקום נרחב לגוף ולעשייה החברתית המשותפת. לאומת זאת נראה כי למרות כי משרד החינוך ומערכות בתי הספר בישראל מודעים מאד לצרכיהם הייחודיים של ילדים אילו, ממשיכה מערכת ותוכנית הלימודים להדגיש את הפן הקוגניטיבי כאשר סף הדרישות רק עולה... בזמן שבמרבית המסגרות מעודדת את השימוש ברטאלין הן מקצות מעט משאבים לבניית אקלים ותוכניות לימוד והמותאמות ילדי הקשב והריכוז, כאלו שפועלות מתוך השפות שלהם ומדגישות את כוחותיהם.
ממחקרים עולה כי ילדים הסובלים מקשיי קשב וריכוז, קשיי למידה ודיסלקציה חשופים, בנוסף לקשיים הלימודיים גם לקשיים חברתיים ורגשיים הנובעים מתחושות הכישלון המתלווה אליהם. בהעדר העצמת הכוחות הקיימים ובניית מסלול "התפתחות מתאים" עשויים ילדי "קשב וריכוז" אילו לפתח דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון שעשוי לגרום גם להסתגרות ודיכאון. אם כך, אין זה מפתיע כי במקרים רבים ילדי ה"קשב וריכוז" ואילו הנתקלים בקשיי למידה מפתחים גם הפרעות התנהגות קשות שיכולים לפתח מאפיני "נוער בסיכון" להתבטא בנשירה מבית הספר ועברינות (עינת ועינת 2006).

טיפול רגשי בילדים עם הפרעות קשב וריכוז

מהמחקר עולה כי שיטות הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית, כאלו המתקיימת תוך כדי ישיבה על כיסא ודיבור מילולי אינן היעילות ביותר בעבודה עם ילדי ה"קשב והריכוז". נראה כי במקום להצטרף לשפות הדומיננטיות של הילדים הם מבקשות מהילד "לצאת ולהצטרף" לשפות המבוגר – הקוגניטיבי והמאורגן בגופו. לאומתן, נראה כי דווקא השימוש בשיטות טיפול חוויתיות ויצירתיות, כאלו הנותנות מקום לגוף, לדמיון ולאינטונאציה לא רק שיעילות יותר אלא אף, מהנות ומועדפות יותר על אותם הילדים. מכיוון שחלק גדול משיטות אילו מיושמות בעבודה קבוצתית יש להן יתרון גם במענה החברתי שהן נותנות ובדרך בה עוזרות לפיתוח קישורים חברתיים ותקשורתיים. יש לציין כי האגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך משתמש בשיטות אילו כשמקצה שעות טיפול פרה-רפואי למסגרות החינוך השונות. על טיפולים אילו נמנות שיטות הדרמה תרפיה, הטיפול באומנות, הטיפול באמצעות סיפור, הטיפול בתנועה ומאז 2002, מאז השמת תוכנית "נפגשים בטבע" גם שיטת הטבע תרפיה.  

למה טבע תרפיה?
בטבע מותר לרוץ, לזוז, לגעת, לטפס, לצעוק, לחלום, לשיר ולרקוד... היציאה לטבע מאפשרת לילדי הקשב והריכוז ולאלו עם קשיי הלמידה או הפרעות ההתנהגות, להיות ולבטא את השפות הדומיננטיות שלהם בדרך לגיטימית ומעצימה. יתרה מזאת, ילדי ה"קשב וריכוז" שעשויים להיות "מדוכאים" בכיתה , בעלי סטיגמה לימודית ו/או חברתית נמוכים יכולים להתגלות במפגש בטבע "כמוצלחים ביותר" וכמנהיגים. הם יהיו הראשונים שיאספו עצים למדורה, ידליקו אותה וגם יהנו לזרוק את העצים שלא השתמשו בהם בחזרה לטבע. בסוף הפעילות הם יהנו גם לכבות את המדורה ב"כיבוי צופי" בטרם שישעטו בחזרה לסביבה המוכרת.העבודה הטיפולית בטבע עם ילדי הקשב והריכוז, קשיי הלמידה ובעיות ההתנהגות מתחילה במרחב מיטיב ומאפשר, כזה המאפשר להם, להתחבר לכוחותיהם, לחוות חוויות הצלחה ולהראות כמוצלחים על-ידי האחרים. בנוסף, לטכניקות הטיפול המילוליות של הטבע תרפיה, ישתמש המטפל גם במתודות לא מילוליות, גופניות ויצירתיות שיאפשרו לילד לבטא את סיפורו, להרחיבו ולתת לו פשר חיובי ומחזק (ברגר 2005, 2007). במאמרון זה לא אכנס לגורמים הטיפוליים היחודיים שיש בטבע תרפיה בעבודתה עם ילדים שכאלו. אומר רק כי מהמחקר שליווה את תוכניות הטבע תרפיה במשרד החינוך עולה כי הטבע תרפיה יעילה ביותר בעבודה עם ילדים עם קשיי למידה, הפרעות קשב וריכוז, והפרעות התנהגות ורגשיות. מידע מפורט על תוכניות אילו, ומרכיביהם הטיפולי הייחודי ניתן לקרוא בעבודת הדוקטורט של רונן ברגר, במאמרים אקדמיים שהתפרסמו בנושא או בתקצירי הכנסים של המרכז לטבע תרפיה.      

מקורות:

1. ברגר, ר. (2005). מפגשים בטבע. הד החינוך 10. ע"מ 28-31

ברגר, ר. (2007). טבע תרפיה מפתח חוסן. ברגר (עורך). כיצד ניתן לעזר בטבע, בקבוצה וביצירה לפיתוח חוסן, נרמול חוויות והבניית מציאות מועדפת. מקראה להשתלמות קיץ. הוצאת המרכז לטבע תרפיה ומרכז משאבים. ע"מ: 36-39

1. ויניקוט, ד,ו. (1996). דמיון ומציאות. הוצאת עם עובד
2. עינת,ע ועינת, ת. (2006). כתב אישום. ליקויי למידה, נשירה ועברינות. הוצאת הקיבות המאוחד.

4. Berger, R. (2007). Nature Therapy – Developing a framework for Practice. School of Health and Social Sciences. University of Abertay, Dundee.  Doctoral thesis.  1. Berger. R. (2005)