גננות מגני השיכונים בטבריה הדפס דואל

בה הועברה התוכנית במאי-יוני 2007.
חלק ניכר מהילדים הם ילדי עולים ו/או ילדי ממשפחות בסיכון/מצב כלכלי בינוני/נמוך

מתוך שאלוני המחקר ושיחות הסיכום

 מזל – גן ורד
" הילדים ממש חיכו וציפו לבוא המנחה ולתחילת התכנית. היא הצליחה להגיע לילדים עם בעיות רגשיות קשות ולפתוח אותם. את זיו היא ממש גילתה. התכנית חייבת להיות שנתית, היא טובה לא רק בהקשר המלחמה, בעקבותיה יצאו ביטויים רגשיים של הילדים שאולי לא היינו עולים עליהם".

 רחל אמיר – גן עופרים
"המנחה, תחיה בעלת אישיות בחסד עליון. היא באה עם אהבה והתלהבות, עם גישה פדגוגית, והקשבה שמלהיבה את הילדים.  בהתחלה היו ילדים סגורים, כאלו שלא מדברים.  העשייה בחצר ובחוץ פתחה אותם. הם הצליחו לדבר על זיכרונות מהמלחמה ועל פחדים- שקודם לא דיברו עליהם. היא עזרה לקבוצה להתגבש ופיתחה את התמצאותם במרחב. ההפיכה לשומרי יער ובניית הבית שיגן עליהם נתנה להם אומץ וחיזקה את ביטחונם. זה עזר להם לבטא את הפחדים שלהם וגם לקבל תמיכה והבנה. היתי רוצה לקימה כתוכנית שנתית".

 
אושרה – גן איילות
"התוכנית הצליחה למגנט את כל הילדים, וזה לא פשוט אצלנו... טקס החגורה עזר לילדים להפוך לשומרי היער ממש! ראו זאת על-פי שפת הגוף שלהם.  אפילו הביישנים ביותר קראו "אנחנו שומרי היער"!

היא עזרה מאד לגבש את הקבוצה, להיות ביחד בלי ללכת מכות. הסחיבה המשותפת של הקרשים למחנה והבניה המשותפת לימדה אותם לעזור אחד לשני".


דקלה –גן השלום
התוכנית היתה טובה מאד, היא עזרה לילדים שפחדו להתגבר על פחדיהם ולבטא את רגשותיהם. הם יכלו לצעוק, לנוע במרחב. העבודה עם הציור ובנית המחנה נתנה להם לבטא את עולמם הפנימי. היה ילד אחד שלפני התוכנית כמעט לא משעתי, עכשיו הוא מספר הרבה יותר, על מה שקורה לו בבית ובשכונה. זה לא תמיד קל לשמוע אבל לפחות הוא מספר.

הרעיונות של יעל (המנחה) לימדו אותי המון על הסביבה הקרובה שלנו, ואיך להשתמש בטבע שעל ידינו.
הפעילות ילדים והורים – היתה נפלאה!  גם היום, שבועיים אחרי התוכנית תום הילדים עדיין משחקים ב"מחנה" ומבסוטים.

 
רמית – גן דפנה
"זאת תכונית נהדר ושונה מכל הפעילויות האחרות בגן בכך שעוזרת לכולם לבטא את רגשותיהם. כל התכנית הייתה עבורנו שונה – במובן החיובי, היציאה לטבע,  החופש, החוויה הטובה. אחד הילדים החדשים (עולה מרוסיה) דיבר בפעילות על הקטיושות כל הזמן, המשחק והציור אפשרו לו לבטא את רגשותיו ולהתמודד עם הפחדים שלו. עם זמן הוא נרגע.

 
חסיבה – גן מיכל
"התוכנית היתה מאד משמעותית. היא יצרה חוויות של אני שותף, אני בוחר בעצמי, מקשיבים לי, גם אני יכול ויודע. היא הגבירה אתה בטחון העצמי ואת יכולתם לקחת אחריות ולהתחשב באחר. היו ילדים שקטים, שפחות נראים ביומיום שפתאום התחברו ליער, לבעלי החיים, לשומרי היער והיו פעילים מאד.

התוכנית נתנה לנו כלי התמודדות נוספים ואחרים ממה שידענו קודם. העבודה עם הסיפור הייתה נפלאה ויצרה שותפות והזדהות, גם של הילדים וגם של הצוות. היה יפה שלא הוזכרה בו המילה מלחמה.

יעל לקחה את הכיוון לאפיקים משפחתיים – אשר הילדים שלנו פגועים בהם, וכך הם שמעו אפשרות –"לחבק את אמא".היא פקחה לנו את העיניים לראות מה יש מסביבנו בטבע ולהשתמש בו ולהנות ממנו".


כרמית – גן אליצור
הדרך שזיו (המנחה) העבירה את הפעילות היתה נפלאה, הילדים היו מלאי צפייה לבואה והתקשו בפרידה ממנה. התכנית מוצלחת, היא הובילה את הילדים למקום אחר בפתירת בעיות רגשיות. ליציאה לטבע יש כוח חזק, זה עבד והיה מאד משמעותי.

 
שושנה חורי – גן פשוש:
"התוכנית עזרה לילדים להתמודד עם זכרויות המלחמה הקשים. לבטא את תחושותיהם דרך ההזדהות עם גיבורי הספר מקום בטוח".

 

.